הדת הזאת ממש מסכסכת
הי כולם. יש לי בעיה. אני שמתי לב שעוד ילדים כתבו על הנושא שכ"כ מציק לי והוא - הדת. אימא שלי ואני מסורתיות שמאמינות באלוקים ומתפללות בבוקר. אבי דתי-דתי... ,אימי מרשה לי להשים מכנס - רק שלא ייתפסו אותי בביה"ס ואבי עובד בתפקיד דתי אז הוא גם כזה עכשיו, ולי ולאימי היו ציפיות שכאשר יתפטר לטובת עבודה אחרת הוא יהיה מסורתי-דתי ולא דתי ממש שלא מרשה כלום. אבי עכשיו מפוטר ויש לנו מתח בבית מחוסר פרנסה קשה. אני בוכה כל יום ועוד יותר מפחדת שהורי ייתגרשו. יום אחד אימי קנתה נעליים יפיפיות, אופנתיות, ואבי התחיל לצעוק שזה חילוני ואימי אמרה: שאבי הוא לא אבא שלה ושאנחנו לא חיים במאה שמונה עשרה ששם אישה מבקשת רשות לקניית בגדים אופנתיים מבעלה. הדת הזאת ממש מסכסכת. אני מאבדת את הבנים הכי הורסים שממש מתענינים בי, אבל לא מעוניינים כי אני דתייה. וגם הוריי תמיד דנים על זה ואני בוכה כי אני רוצה להיות בביה"ס חילוני. מה עושים בכל בעיה?! הדת היהודית שלנו אמורה לאחד ולתת ביטחון לבנ"י ולא לסכסך משפחות ולהפריד אהבות או טעמים בבגדים?!... אנא מכם, תתייחסו לכל חלק כאן כי שמתי לב שהרבה מתמודדים עם בעיות דת.
תודה, שיר=שם בדוי
תגובות:
שלום שיר, קראתי את מכתבך והוא נוגע ללב.
אכן, יש פעמים שהדת "מפריעה" לאורח חיינו.
אך לכל התקנות הדתיות יש סיבה והן לא באות סתם. יש אנשים שמחמירים בדברים מסוימים ועל כך כבר אמרו חכמים שאדם צריך להחמיר על עצמו ולא על אחרים.
מצד שני, יש פעמים שאע"פ שקשה לנו לקבל תקנה מסוימת עלינו לקבלה.
אינני מקבל את התשובות שאמרו לך שעלייך לבחור מה שאת רוצה מהדת- כל אדם מונע מיצרים, ואם יהיה עליו לבחור הוא יבחר מה ש"מתחשק" לו ולא מה שטוב לו.
חשבי למשל על גלידה, בא לי לאכול גלידה כל היום וכל הלילה- אבל אני יודע שזה יגרום לי נזק לכן עלי לעשות מה שטוב לי ולא מה שמתחשק לי.
לגבי הבנים- אני יכול להבטיח לך שאם לא תעשי עצמך סמרטוט לפניהם הם יכבדו אותך יותר.
שמרי על עצמך! מורה.
שיר!
כילדה חילוניה שלומדת בבית ספר חילוני, הדת לא משחקת תפקיד ראדי בחיי, אבל בישבילי יהדות זה לא רק דת, זה גם עם וקהילה. אני כנערה בוגרת החלטתי מה אני רוצה מהדת... את גם צריכה להחליט מה את לוקחת מהדת. אני רוצה לשתף אותך בסיפור אישי שלי... אנחנו משפחה מאוד לא דתייה. אנחנו לא כשרים ולא כלום, אבל לפני ארבע שנים יצאתי לשלחיות בניו יורק. שם אני למדתי בבית ספר יהודי וממש התחלתי להבין מה זה. בכלל יהדות והידע שהם העניקו לי גרם לי להבין שיהדות זה הרבה הרבה יותר משמירת כל החוקים ולהתפלל וכל זה, זה גם משהו מאוד אינטימי ומלא בשמחה ובקהילה, אז גם כילדה שממש לא דתייה אני עליתי לתורה .וזה אמר לי שאני שווה לכל הבנים האלה תחשבי על הסיפור הזה ותסבירי לאביך.
מקווה שעזרתי
רוני
שיר היקרה,
דת זה דבר לא פשוט. במיוחד אם כל החיים לפנייך. אני חושב שבנושא כזה צריך לתת למבוגרים להחליט, בגלל שההשלכות של בי"ס דתי או לא הם ארוכות טווח, וישפיעו על כל החיים שלך. אני בטוח שההורים שלך רוצים לתת לך כיוון מסויים בחיים - ולכן הם מחליטים בשבילך את בית הספר.
מקווה שקצת עזרתי.
משה
לשיר היקרה!!!
רציתי להגיד לך שגם לי יש את הבעיה הזאת של הדת. המצב במשפחתי אותו דבר, רק שאבא שלי פחות מאבא שלך!!! אך עדיין עלי יש באיזשהו מקום כפייה. לדעתי את צריכה לאזור אומץ ולדבר עם אביך. אני דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לו שיכבד שיש אנשים שלא כמוהו ורוצים לחיות בדרכם שלהם. ואם הוא יוכל שיכבד את זה. ולדעתי את גם צריכה להגיד לו שמפריעים לך כל המתחים בבית... ואני בטוח שהוא יתחשב בזה כי הוא אוהב אותך ואת הבת שלו!!! אך את צריכה גם לכבד אותו ולידו ללכת עם חצאית וכו'. וכך אני ליד אבא שלי אני שם כיפה...
אני מאחל לך המון בהצלחה וחיים מאושרים!!!
אבי
שיר
אני גם ילדה דתיה... אבל אני רואה את הדת בצורה אחרת... כן גם לי יש בעיות עם בנים, אני לא יכולה להיות איתם פתוחה, דברים שנראים לאחרים ברורים לי אסורים. אפילו לגעת בבנים אסור אבל אני לא שומרת על זה. אני חושבת שאת צריכה לראות את הדברים בצורה אחרת... דברי עם ההורים שלך. תסבירי להם את בעיות שלך... אבל דברי איתם ביחד עם שניהם שלא יצור מריבות.
בהצלחה!
ליאת
תגובה לשיר:
היי שיר.
הבעיה שהעלת מאוד קשה ואני מבינה אותך. בטוח שזה קשה ככה לחיות שאי אפשר להינות מהחיים וממה שקורה. לדעתי אימך צריכה לעשות מה שהיא רוצה ומה שעושה לה טוב וגורם לה אושר, היא יודעת מה טוב לה, היא לא ילדה קטנה. דברי עם אביך ותדרשי ממנו שיקשיב לך עד הסוף תקשיבי לו גם. צריכים הרבה אומץ אבל זה משתלם. לא כתבת אם את רוצה להיות חילונייה או שכן אבל לא שמתי לב. אני בטוחה שגם את יודעת מה טוב לך...
ליזה
שיר, תשמעי אישית גמאני דתי וגם אותי זה מעצבן. תמיד שאני מנסה להכיר בנות אז תמיד מגיעה השאלה הגדולה והן שואלות אם אני דתי, אז אני אומר כן, ואז כולם אומרות לי ביי, וזה באסע! אבל אין מה לעשות אם זה. אני חושב ומניח שאת לא רוצה עכשיו להיות חילוניה. זה יהיה לך מוזר מדי לראות טלויזיה בשבת. בקשר להורים שלך אין לך מה לדאוג, ככה זה הורים, הם רבים תמיד. בנתיים אם אבא שלך תמיד צועק על אמא שלך שהיא עושה דברים רעים אז פשוט תגני עלייה. מכל אופן תפני לבנים בתוקפנות כזאת או אחרת, נגיד ישאלו אם את דתיה תגידי "כן, למה יש לך בעיות?" וככה תסטלבטי עליהם והם ייראו שאת לא חרידוסית.
מקווה שעזרתי
מישהו שאכפת לו
היי שיר
את לא צריכה לבכות בגלל הדת שלך. אני למשל רוסיה ואני גם מיתביישת ולא תמיד בנים נמשכים אליי, אבל את צריכה להיות גאה בדת שלך.
מקווה שעזרתי
שירלי
לראש העמוד